קיבוץ דליה עלה על הקרקע בגל האחרון של ישובי חומה ומגדל. תחילה נטו החברים אוהלים במקום ארעי ה"מגדל" ברבות הימים כונה ה"מגדליה", במאי 1940 הוחל בבניית ישוב קבע בסמוך לכפר הערבי דלית אל רוחה. בשטח ההתיישבות עמד עץ תאנה בודד שמסביבו שממת אבנים, עקב מבנה הקרקע, רבים היו המומוחים והספקנים שהאמינו שיכול לקום ישוב חקלאי במקום. החברים הראשונים לא נואשו ולמרות קשיי החיים וחוות דעת של המומחים הם עסקו בעיקר בהכרשרת הקרקע, סיקול אבנים, גידול גן ירק, הם התקשרו אל המקום נאחזו בו בטוריה, במכוש ובאהבה. בד בבד חיפשו החברים מקומות עבודה חלופיים ונאחזו בפיתוח המסגריה ,מבשלת הסבון , ובבתי המלאכה שראשיתם במושבות טרם העלייה על הקרקע . מן המסגריה התפתח "ארד" בית חרושת למודדי מים , וממבשלת הסבון צמח"זהר דליה" בית חרושת לסבון ודטרגנטים , בלי משים הפכו חברי דליה לחלוצי התעשייה הקיבוצית . קשיי החיים של השנים הראשונות חישלו אותם להיאחז בקרקע ולצפות לעתיד טוב.
הקיבוץ התפרסם גם בזכות כינוס המחלות הראשון בקיבוץ דליה -1947 שהתקיים ביוזמת חברי הקיבוץ כנס שהביא איתו את המוני העם לקיבוץ שהיה בראשית דרכו ולאחריו התקיימו עוד שלושה כנסי מחולות שהיו אירוע מרכזי בשנים הראשונות של ראשית המדינה - ושמו את הקיבוץ על מפת המחולות בארץ.
לרגל חגיגות ה-70 של קיבוץ דליה יתקיימו אירועים מגוונים בקיבוץ הפתוחים לקהל הרחב.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה